פסק-דין בתיק ת"ק 004210/03

התובעת היא עורכת דין במקצועה.

בתאריך 11.9.00 , רכשה התובעת מכשיר משולב, המבצע מספר פונקציות: פקס, צילום וסורק הפועל על דיו, תמורת 2,950 ש"ח (להלן: "המכשיר").

בהתאם לחשבונית שצירפה התובעת (נספח א'), את המכשיר היא לא רכשה אצל הנתבעת.

לדברי הנתבעת, המכשיר מיובא לישראל ומשווק בה אך ורק ע"י מערך של מפיצים ומשווקים עצמאיים.

היא, הנתבעת, היא נציגת יצרן המכשיר, למתן שירותי אחריות , בהתאם לתעודת אחריות, שנמסרת לרוכש מכשיר בעת הקנייה. תוקפה של תעודת אחריות הוא שנה.

לדברי התובעת, בתאריך 27.7.03 , נתגלתה תקלה במכשיר, במקום שכל דף  יעבור בנפרד היו נתפסים יחד מספר דפים או שדף היה נתקע בסורק. התובעת מדגישה, שבעת שנתגלתה התקלה, היה המכשיר כמעט חדש, מתפקד היטב, למעט התקלה האמורה.

התובעת הכניסה את המכשיר לבדיקה לצורך תיקון אצל הנתבעת. עם מסירת המכשיר , חתמה התובעת על טופס "אישור   תיקון" (נספח ב' לכתב ההגנה - יקרא להלן "האישור").

האישור הוא ההסכם הראשון והיחיד בין התובעת לבין הנתבעת.

משחתמה התובעת על האישור, היא לא יכולה לטעון "לא נעשה דבר". חזקה על התובעת שהיא ידעה על מה  היא חותמת.  בחתימתה, התובעת הביעה הסכמתה לתנאי ההתקשרות שלה עם הנתבעת בכל הנוגע לתיקון המכשיר, עפ"י תנאי האישור.

בהתאם לתנאי האישור המוסכמים , חוייבה התובעת ושילמה לנתבעת 150 ש"ח , עבור הבדיקה להצעת תיקון שנתנה לה הנתבעת (נספח ב' לתביעה) . בהצעת התיקון הודיעה הנתבעת לתובעת שבבדיקתה נמצא שהסורק לא תקין, מזין נייר לא תקין , החלפת מדפסת לדגם אחר, וקבעה שמחיר התיקון ע"ס 1,651 ש"ח.

על גבי טופס הצעת התיקון התובעת לא אישרה לביצוע התיקון וציינה, בכתב יד, שהיא לא מאשרת הואיל וכפי שנמסר לה שמה שתקבל זה פקס אחר ולא תיקון, דהיינו, לא החלפת החלק המקולקל שעלות תיקונו אפסי.  מכאן תביעתה.

בכתב תביעתה המקורי תבעה התובעת "בשל בזבוז זמן יקר, תקלות בעבודתה, התרוצצויות והתכתבות עם הנתבעת ועוגמת הנפש בשל התקלה על הנתבעת לפצות את התובעת בסך 5,000 ש"ח לפחות".

מאוחר יותר, עתרה התובעת להוספת סעד חלופי: "להורות על ביטול המכירה עפ"י תקנות הגנת הצרכן (עילות לביטול מכר) (חלקי חילוף), התשמ"ז - 1986 , ועל תשלום הסך הנ"ל - בגין עלות המכשיר בתוספת ריבית והצמדה עפ"י חוק פסיקת ריבית ופיצוי בשל התקלות החמורות שנגרמו לתובעת בעבודתה ובזבוז  זמנה עד להגשת התביעה, כמפורט לעיל".

יצויין כבר עתה, שהתובעת לא הציגה בפני ראיה, מפי מומחה, בעניין שבמומחיות, מה התקלה במכשיר ושאכן ניתן לתקן את המכשיר ע"י החלפת חלק כלשהו ממנו ומה עלות תיקון שכזה ודי בכך כדי לדחות תביעתה . לא רק זו אף זו, גם אין ראיה בדבר הפסדים, נזקים, של התובעת שנגרמו, לטענתה, כתוצאה מהתנהגות הנתבעת.

משתמה תקופת האחריות על המכשיר, אין כל הסכם או חובה שבדין המחייבים את הנתבעת לתקן חלק כלשהו במכשיר. תנאי השוק הפתוח מאפשרים לנתבעת שיקול דעת כיצד לגרום להבאת המכשיר לתפקוד ומה הסכום היא מבקשת עבור מימוש הבאת המכשיר לתפקוד. מנגד, לתובעת שיקול דעת מלא אם לקבל הצעת הנתבעת להבאת המכשיר לתפקוד, במחיר המבוקש או לסרב לה.

בהצעת טופס אישור הבדיקה, הציעה הנתבעת לתובעת בדיקת המכשיר בתמורה מסויימת, ואפשרה לה לקבל את ההצעה או לסרב לה.

התובעת בחתימתה על האישור, קיבלה הצעת הנתבעת ואישרה את הסכמתה ורצונה שתבוצע הבדיקה ע"י הנתבעת שתקבע מהי התקלה ומה עלות תיקונה. התובעת  והסכימה לשלם את עלות הבדיקה .

על כן, את הסכמתה זו היה עליה לכבד והיא אינה מקנה לה זכות תביעה.

כך או כך, כתב התביעה לא מגלה כל יריבות בין התובעת לבין הנתבעת, כשם שאינו מגלה עילת תביעה כלפי הנתבעת.